חייו
ממחרטה אל צריח המפקד
אלברט אגרונוביץ' אגרונוב נולד ב-25 באפריל 1969 באמירג'אן, יישוב במחוז סוראחני בבאקו, למשפחת יהודי הרים ששורשיה בקובה ובקרסנאיה סלובודה. אביו, אגרון, היה פועל נפט; אמו, ליאה, גידלה עשרה ילדים ונשאה בתואר «אם גיבורה». אלברט היה הצעיר שבהם.
הוא סיים שמונה כיתות בבית הספר מס' 154 בבאקו, הוכשר כנהג טרקטור במכללה מקצועית, ועבד כחרט במפעל לבניית מכונות. בבית הספר למוזיקה ניגן בחצוצרה — חיים רגילים ושלווים של נער פועלים ממשפחה גדולה.
בשנים 1987–1989 שירת אלברט בצבא הסובייטי בגאורגיה, שם היה למפקד טנק ולסמל-משנה, וזכה בעיטורי «משמר» ו«חייל מצטיין». בשובו הביתה חזר אל המחרטה במפעל סוראחני.
כשפרצה מלחמת קרבאך, אלברט התנדב. לא בצו ולא בגיוס — מתוך מצפון. כשנשאל בידי עיתונאים מה מניע יהודי להגן על אדמת אזרבייג'ן, השיב בפשטות: «אני חי על האדמה הזאת, נולדתי כאן, חי כאן — דבר אחר אינו מכריח אותי».
לידיו ניתן טנק T-72 שמספר גופו 533. עם יחידת הטנקים שלו לחם בחזית שושי — באזורי חנקנדי, דשלטי וג'מילי. לפי מפקדו חאג'י אזימוב, צוותו השמיד תשעה טנקים ושבעה נגמ״שים. הוא היה ממתין עד שכלי הרכב של האויב יתקבצו — ואז פוגע, בטוח ובירייה אחת.








